לא מלמדים אותך איך להיות נוח לבריות
אשר רייך
עד שתתחתני יש ספר בישול
רות בונדי
הריחוף באוויר היה הרגשה עילאית
שולמית לפיד
הם הסתדרו בעיר איכשהו
אהרון מגד
עוד לא קראתי לעצמי סופר לא העזתי
יצחק בן נר
בפניהם ראיתי איך אנחנו נראים
רות בונדי
מדלות לעושר
חנוך ברטוב
יוסל זאת נוכחות גדולה
חנוך ברטוב
אני לא אישה מאמינה
רות בונדי
מיכל איננה והפסל קיים
שולמית לפיד
רציתי לראות את הים
אשר רייך
אני לא מאלה שחייבים כל היום לכתוב
חנוך ברטוב
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
אני חי בחרדה מסוימת
אהרון מגד
יתמות של אנשים צעירים שמהגרים לבד
שולמית לפיד
דבר אחר
יצחק בן נר
היו אצלי המון מילים
אשר רייך
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
מצור
יצחק בן נר
דבלה היה ילד אחר
יצחק בן נר
בינינו ובין עצמינו
רות בונדי
תרבות נעשית בתל אביב
שולמית לפיד
אני האישה התומכת
שולמית לפיד
דבר השבוע
רות בונדי
אידה לא רצתה להיות בקיבוץ
אהרון מגד
פליקס רוזנבליט
רות בונדי
גימנסיה הרצליה, זה היה האוקספורד של ישראל
אהרון מגד
אלוהים נוסד על ידי בני אדם
אשר רייך
היקים מגיעים
שולמית לפיד
לא היו כוכבים גדולים
רות בונדי
לא מעז להיכנס בין המלתעות של שניכם
יצחק בן נר
גנבנו מלפפון בחזייה
רות בונדי
חזרתי בשאלה
אשר רייך
חיזור קצר מאד
שולמית לפיד
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
אני סובל כשאני עולה לירושלים
אשר רייך
עשייה פמיניסטית
שולמית לפיד
זכרונות של חולה שכחה
אשר רייך
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
זה פחות או יותר הסיפור
יצחק בן נר
איך לתרגם סמארק
רות בונדי
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
יחפה בשלג
יצחק בן נר
אז הבנתי מה זה ארץ ישראל
אהרון מגד
מצעדים באושוויץ
רות בונדי
זונות שרות התקווה
אהרון מגד
אני לא מתייחס אל זה כאל מקצוע
אהרון מגד
נדודים
חנוך ברטוב
אתה תהיה סופר
אהרון מגד