הזכרון הראשון
שולמית לפיד
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
ילדות מאוד טובה
שולמית לפיד
תל אביב היתה שמש, חול וים
אהרון מגד
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
אחת מארבע חמש ערים תרבותיות בעולם
אהרון מגד
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
המציאות המורכבת שאני נמשך לכתוב עליה
אהרון מגד
הזיכרון הראשון שלי
חנוך ברטוב
כמעיין המתגבר
עדה כרמי מלמד
בבניין הזה יש שתי שפות
עדה כרמי מלמד
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
אין בניין טוב בלי לקוח טוב
עדה כרמי מלמד
שולחן הרשעים
יצחק בן נר
שלושה בסירה אחת
רות בונדי
אני זוכרת את תל אביב לבנה
עדה כרמי מלמד
רבו אדריכלות
עדה כרמי מלמד
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
אוהבת ושונאת את תל אביב
יצחק בן נר
רוחות רפאים במסדרונות
רות בונדי
ביאליק מת אבל הילד שלנו חי
חנוך ברטוב
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
זאת היתה עיר צעירה מאד
שולמית לפיד
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
לא צריך לחתום חוזים
עדה כרמי מלמד
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
אני מאוד מאוד אוהבת את תל אביב
שולמית לפיד
אהבה מוקדמת
יצחק בן נר