הזיכרון הראשון שלי
חנוך ברטוב
שולחן הרשעים
יצחק בן נר
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
אין בניין טוב בלי לקוח טוב
עדה כרמי מלמד
אני זוכרת את תל אביב לבנה
עדה כרמי מלמד
רוחות רפאים במסדרונות
רות בונדי
המציאות המורכבת שאני נמשך לכתוב עליה
אהרון מגד
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
שלושה בסירה אחת
רות בונדי
תל אביב היתה שמש, חול וים
אהרון מגד
ביאליק מת אבל הילד שלנו חי
חנוך ברטוב
כמעיין המתגבר
עדה כרמי מלמד
אהבה מוקדמת
יצחק בן נר
אני מחפשת משהו מאוד פיזי
עדה כרמי מלמד
ילדות מאוד טובה
שולמית לפיד
לא צריך לחתום חוזים
עדה כרמי מלמד
אני מאוד מאוד אוהבת את תל אביב
שולמית לפיד
אוהבת ושונאת את תל אביב
יצחק בן נר
אחת מארבע חמש ערים תרבותיות בעולם
אהרון מגד
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
בבניין הזה יש שתי שפות
עדה כרמי מלמד
רבו אדריכלות
עדה כרמי מלמד
זאת היתה עיר צעירה מאד
שולמית לפיד