הזכרון הראשון
שולמית לפיד
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
אין בניין טוב בלי לקוח טוב
עדה כרמי מלמד
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
המציאות המורכבת שאני נמשך לכתוב עליה
אהרון מגד
ילדות מאוד טובה
שולמית לפיד
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
כמעיין המתגבר
עדה כרמי מלמד
אחת מארבע חמש ערים תרבותיות בעולם
אהרון מגד
רוחות רפאים במסדרונות
רות בונדי
רבו אדריכלות
עדה כרמי מלמד
אני מחפשת משהו מאוד פיזי
עדה כרמי מלמד
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
אוהבת ושונאת את תל אביב
יצחק בן נר
בבניין הזה יש שתי שפות
עדה כרמי מלמד
אני מאוד מאוד אוהבת את תל אביב
שולמית לפיד
ביאליק מת אבל הילד שלנו חי
חנוך ברטוב
תל אביב היתה שמש, חול וים
אהרון מגד
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
אני זוכרת את תל אביב לבנה
עדה כרמי מלמד
שולחן הרשעים
יצחק בן נר
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
זאת היתה עיר צעירה מאד
שולמית לפיד
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
אהבה מוקדמת
יצחק בן נר
לא צריך לחתום חוזים
עדה כרמי מלמד
שלושה בסירה אחת
רות בונדי