הזכרון הראשון
שולמית לפיד
האווירה של עיתון מודפס
רות בונדי
הערבים למדו יידיש
אהרון מגד
בשש אחרי המלחמה
רות בונדי
מה היא מצאה בפרחח הזה
חנוך ברטוב
בתי אונגרין
אשר רייך
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
הוא היה עולה חדש עם הדירה, אני הייתי ותיקה עם הרהיטים
שולמית לפיד
רציתי לראות את העולם
חנוך ברטוב
עם מדים בצבא הציוני
אשר רייך
הלימודים איתו היו מתנה
שולמית לפיד
חיפה זה פרובינציה
רות בונדי
יש מקומות בארץ שאני אוהב
אהרון מגד
אהבה זה הימור
אשר רייך
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
העברית היא היחידה ששרדה
אשר רייך
הכמיהה לראות את הים
אשר רייך
זוהמה
רות בונדי
שכונת פועלים א
אהרון מגד
יש לנו הרבה אלוהים
אשר רייך
יחפה בשלג
יצחק בן נר
לעבור את הכביש ולהחליף ספר
שולמית לפיד
רופא לכל אדם
רות בונדי
הייתי קסטרופה בעבודת יד
רות בונדי
רציתי לראות את הים
אשר רייך
אין רקע יותר טוב מת”א
חנוך ברטוב
לא בטוח שאפשר לחיות מלהיות סופר
יצחק בן נר
ברלין התחדשה וזה קסם
אשר רייך
Compassionate Leave
חנוך ברטוב
לא היה רומן
אהרון מגד
חיי תרבות עשירים
אהרון מגד
אותלו עם דיבוב להולנדית
יצחק בן נר
צריכה לקחת גם את המטאטא איתה
אהרון מגד
היום אין דיסטנס בין אבא לבן
אשר רייך
זה לא היה עוני מנוול
חנוך ברטוב
לפעמים קראו אחרי ז’ילבוסקה
רות בונדי
אם יש מה לומר אז לא חשוב שיהיו שגיאות כתיב
רות בונדי
בטח קנית את זה בגלל שזה סופרים
יצחק בן נר
חברים טובים מאוד שלי אינם
שולמית לפיד
למחרת יעטפו בזה דגים
יצחק בן נר
לא היה לי אף פעם לב לביקורת
רות בונדי
כחרס הנשבר
שולמית לפיד
אתה תהיה סופר
אהרון מגד
קיר המוות
חנוך ברטוב
למה אתה כל כך רזה?
אהרון מגד
הכתיבה שלי היא סוג של עדות
יצחק בן נר
אתה לא יכול לנשום
רות בונדי
כמו אבא שמצפה להולדת הבן הראשון
אהרון מגד
יכולת לצמצם דברים
רות בונדי
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד