הזכרון הראשון
שולמית לפיד
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
רבו אדריכלות
עדה כרמי מלמד
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
ביאליק מת אבל הילד שלנו חי
חנוך ברטוב
המציאות המורכבת שאני נמשך לכתוב עליה
אהרון מגד
שולחן הרשעים
יצחק בן נר
אני זוכרת את תל אביב לבנה
עדה כרמי מלמד
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
אהבה מוקדמת
יצחק בן נר
שלושה בסירה אחת
רות בונדי
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
אני מחפשת משהו מאוד פיזי
עדה כרמי מלמד
זאת היתה עיר צעירה מאד
שולמית לפיד
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
לא צריך לחתום חוזים
עדה כרמי מלמד
אין בניין טוב בלי לקוח טוב
עדה כרמי מלמד
בבניין הזה יש שתי שפות
עדה כרמי מלמד
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
כמעיין המתגבר
עדה כרמי מלמד
אחת מארבע חמש ערים תרבותיות בעולם
אהרון מגד
הזיכרון הראשון שלי
חנוך ברטוב
תל אביב היתה שמש, חול וים
אהרון מגד
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
רוחות רפאים במסדרונות
רות בונדי
ילדות מאוד טובה
שולמית לפיד
אני מאוד מאוד אוהבת את תל אביב
שולמית לפיד
אוהבת ושונאת את תל אביב
יצחק בן נר