הזכרון הראשון
שולמית לפיד
תל אביב היתה שמש, חול וים
אהרון מגד
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
זאת היתה עיר צעירה מאד
שולמית לפיד
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
אני זוכרת את תל אביב לבנה
עדה כרמי מלמד
שלושה בסירה אחת
רות בונדי
ילדות מאוד טובה
שולמית לפיד
רבו אדריכלות
עדה כרמי מלמד
אחת מארבע חמש ערים תרבותיות בעולם
אהרון מגד
המציאות המורכבת שאני נמשך לכתוב עליה
אהרון מגד
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
לא צריך לחתום חוזים
עדה כרמי מלמד
ביאליק מת אבל הילד שלנו חי
חנוך ברטוב
אוהבת ושונאת את תל אביב
יצחק בן נר
כמעיין המתגבר
עדה כרמי מלמד
הזיכרון הראשון שלי
חנוך ברטוב
אני מאוד מאוד אוהבת את תל אביב
שולמית לפיד
שולחן הרשעים
יצחק בן נר
אהבה מוקדמת
יצחק בן נר
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
אין בניין טוב בלי לקוח טוב
עדה כרמי מלמד
אני מחפשת משהו מאוד פיזי
עדה כרמי מלמד
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
בבניין הזה יש שתי שפות
עדה כרמי מלמד