הזכרון הראשון
שולמית לפיד
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
אני אוהב לתרגם דברים של דחף
אשר רייך
אני מלא התפעלות מהתנ”ך
אהרון מגד
פליקס רוזנבליט
רות בונדי
לא הייתי תל אביבית אמיתית
רות בונדי
המוזה תתבלבל
אהרון מגד
למחרת יעטפו בזה דגים
יצחק בן נר
אני יליד תל אביב
חנוך ברטוב
על קונספירציה אותי לא צריך ללמד
יצחק בן נר
הייתי קסטרופה בעבודת יד
רות בונדי
על חוד השחר תל אביב עולה
אשר רייך
אלוהים נוסד על ידי בני אדם
אשר רייך
לעזוב קיבוץ זה כמו בגידה
אהרון מגד
לא היו כוכבים גדולים
רות בונדי
דבר השבוע
רות בונדי
החלום שלי
רות בונדי
החברים שלי היו ספרים
רות בונדי
מרים כל פיסת עיתון ונעמד לקרוא אותה
יצחק בן נר
ברלין התחדשה וזה קסם
אשר רייך
אני חייבת להיטלר תודה
רות בונדי
אני חי בחרדה מסוימת
אהרון מגד
ילדותי היתה מדיטציה דתית
אשר רייך
רופא לכל אדם
רות בונדי
קצב רצחני
רות בונדי
היה מקום לכולם
שולמית לפיד
קיר המוות
חנוך ברטוב
חברים טובים מאוד שלי אינם
שולמית לפיד
הם הסתדרו בעיר איכשהו
אהרון מגד
הצבא היה מאוד קשה
אשר רייך