הזכרון הראשון
שולמית לפיד
רבו אדריכלות
עדה כרמי מלמד
כמעיין המתגבר
עדה כרמי מלמד
תל אביב היתה שמש, חול וים
אהרון מגד
זאת היתה עיר צעירה מאד
שולמית לפיד
ביאליק מת אבל הילד שלנו חי
חנוך ברטוב
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
שולחן הרשעים
יצחק בן נר
לא צריך לחתום חוזים
עדה כרמי מלמד
אוהבת ושונאת את תל אביב
יצחק בן נר
ילדות מאוד טובה
שולמית לפיד
אני מאוד מאוד אוהבת את תל אביב
שולמית לפיד
הזכרון הראשון שלי מתל אביב
אהרון מגד
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
מאוד נזהרתי מפני הכתיבה
שולמית לפיד
הזיכרון הראשון שלי
חנוך ברטוב
אני זוכרת את תל אביב לבנה
עדה כרמי מלמד
המציאות המורכבת שאני נמשך לכתוב עליה
אהרון מגד
אני מחפשת משהו מאוד פיזי
עדה כרמי מלמד
מה שכתבתי כתבתי באמת
חנוך ברטוב
שלושה בסירה אחת
רות בונדי
אין בניין טוב בלי לקוח טוב
עדה כרמי מלמד
בבניין הזה יש שתי שפות
עדה כרמי מלמד
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
רוחות רפאים במסדרונות
רות בונדי
אחת מארבע חמש ערים תרבותיות בעולם
אהרון מגד
פלנטה אחרת
יצחק בן נר
שמתי לב שהם מרותקים
יצחק בן נר
אהבתי את המחשבה שת”א מקיפה אותי
חנוך ברטוב
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
המוזה תתבלבל
אהרון מגד