אישים
צבי אבני
ביאנקה אשל גרשוני
רות בונדי
יצחק בן נר
חנוך ברטוב
יעקב יער
שולמית לפיד
אהרון מגד
עדה כרמי מלמד
אמנון רובינשטיין
אשר רייך
נושאים
ילדות
משפחה
זהות
מקום
יצירה
תרבות
שואה
מילות מפתח
אודות
תרומות
צרו קשר
English
זהות
אהרון מגד
אמנון רובינשטיין
אשר רייך
ביאנקה אשל גרשוני
חנוך ברטוב
יעקב יער
יצחק בן נר
עדה כרמי מלמד
צבי אבני
רות בונדי
שולמית לפיד
דבלה היה ילד אחר
יצחק בן נר
דבלה היה ילד אחר
בינינו ובין עצמינו
רות בונדי
בינינו ובין עצמינו
פולחן הצבר
חנוך ברטוב
פולחן הצבר
יחפה בשלג
יצחק בן נר
יחפה בשלג
חזרתי בשאלה
אשר רייך
חזרתי בשאלה
ניצחו במלחמה גם בלעדיי
רות בונדי
ניצחו במלחמה גם בלעדיי
אתה לא יכול לנשום
רות בונדי
אתה לא יכול לנשום
יראת אלוהים זה דבר חשוב
אשר רייך
יראת אלוהים זה דבר חשוב
איך זה שנשארת בחיים?
רות בונדי
איך זה שנשארת בחיים?
יתמות של אנשים צעירים שמהגרים לבד
שולמית לפיד
יתמות של אנשים צעירים שמהגרים לבד
עם מדים בצבא הציוני
אשר רייך
עם מדים בצבא הציוני
לא היה קבר יהודי אחד
יצחק בן נר
לא היה קבר יהודי אחד
אני מלא התפעלות מהתנ”ך
אהרון מגד
אני מלא התפעלות מהתנ”ך
אלוהים נוסד על ידי בני אדם
אשר רייך
אלוהים נוסד על ידי בני אדם
אולפן זה רק לאקדמאים
רות בונדי
אולפן זה רק לאקדמאים
יש לנו הרבה אלוהים
אשר רייך
יש לנו הרבה אלוהים
תפוזים על הרצפה
רות בונדי
תפוזים על הרצפה
מצעדים באושוויץ
רות בונדי
מצעדים באושוויץ
יהדות הזלילה
רות בונדי
יהדות הזלילה
איה ביתי
רות בונדי
איה ביתי
כדורגל בטרזנשטט
רות בונדי
כדורגל בטרזנשטט
היקים מגיעים
שולמית לפיד
היקים מגיעים
ידעתי שאין לי לאן ללכת
רות בונדי
ידעתי שאין לי לאן ללכת
תירגמתי את מגילת העצמאות לצ’כית
רות בונדי
תירגמתי את מגילת העצמאות לצ’כית
אני חי בחרדה מסוימת
אהרון מגד
אני חי בחרדה מסוימת
עשייה פמיניסטית
שולמית לפיד
עשייה פמיניסטית
לא מתעלפים מצום של יום אחד
רות בונדי
לא מתעלפים מצום של יום אחד
להספיק
להספיק
להספיק
רות בונדי
להספיק
הספקנות ניצחה בסוף
אשר רייך
הספקנות ניצחה בסוף
לא רציתי להיות חקלאי כושל
יצחק בן נר
לא רציתי להיות חקלאי כושל
תוכיח לי שיש אלוהים
חנוך ברטוב
תוכיח לי שיש אלוהים
אני אוהבת בניינים שאני רוצה לחזור אליהם
עדה כרמי מלמד
אני אוהבת בניינים שאני רוצה לחזור אליהם
הצבא היה מאוד קשה
אשר רייך
הצבא היה מאוד קשה
לא הייתי תל אביבית אמיתית
רות בונדי
לא הייתי תל אביבית אמיתית
למדתי בחדר
אשר רייך
למדתי בחדר
הצלה אישית
רות בונדי
הצלה אישית
אני סובל כשאני עולה לירושלים
אשר רייך
אני סובל כשאני עולה לירושלים
חיפה זה פרובינציה
רות בונדי
חיפה זה פרובינציה
אני לא אישה מאמינה
רות בונדי
אני לא אישה מאמינה
לפעמים קראו אחרי ז’ילבוסקה
רות בונדי
לפעמים קראו אחרי ז’ילבוסקה
אני חייבת להיטלר תודה
רות בונדי
אני חייבת להיטלר תודה
עזבתי בבת אחת, מרגע לרגע
אשר רייך
עזבתי בבת אחת, מרגע לרגע